עפ"ת 47572-08-11

תקציר

מדינת ישראל ערערה על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע שזיכה את מיכאל מנוב מאשמת נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה. מנוב נעצר על ידי המשטרה לבדיקה אקראית ונכשל בבדיקת הנשיפה. ההגנה טענה כי המדינה לא סיפקה את תעודת היושר ואת שטר בלון הגז כראיה, ולכן לא ניתן להרשיע את מנוב רק על סמך תוצאות בדיקת הנשיפה. המדינה טענה כי מסמכים אלה עומדים לרשות ההגנה לעיון וכי באחריות ההגנה לבקש אותם אם ישמשו כראיה, וכי היעדרם אינו מעורר ספק סביר. עוד טענה המדינה כי די בהכחשה הכללית של מנוב, יחד עם בדיקת הנשיפה הכושלת, תצפיות המשטרה על התנהגותו והודאתו שלו כי צרך בלילה הקודם 3-3.5 ליטר בירה, כדי לבסס את אשמתו מעבר לכל ספק סביר. בית המשפט המחוזי הסכים עם המדינה, וקבע כי נטל ההוכחה היה מוטל תחילה על התביעה, אך משהוכח כי המכשיר פועל כראוי, עבר הנטל אל ההגנה. עוד ציין בית המשפט כי המסמכים המדוברים עמדו לרשות ההגנה, והיעדרם אינו מצדיק זיכוי. יתר על כן, די היה בראיות הנוספות שהציגה התביעה, שלא סותרות על ידי ההגנה, כדי לבסס אשמה. לפיכך קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור, הרשיע את מנוב בנהיגה בשכרות והחזיר את התיק לבית משפט השלום לתעבורה לצורך מתן גזר הדין.