עת"מ 67173-12-20

תקציר

רישיונו של העותר לשאת נשק נשלל על ידי המשיבים, מה שהביא את הראשונים להגיש בקשה לבית המשפט להורות למשיבים להחזיר את רישיונו. בית המשפט דחה את העתירה לאחר שמצא כי החלטת המשיבים הייתה סבירה וחוקית. לדברי בית המשפט, אין זכות מוחלטת להחזקת נשק בישראל, ולרשויות שיקול דעת רחב להעניק, לחדש או לשלול רישיונות כל עוד ביטחון הציבור מובטח. אף שהעותר החזיק ברישיון שנים רבות, ההחלטה הנוכחית לבטלו התבססה על ראיות מנהליות מספיקות הקושרות את העותר לעבירות פליליות הקשורות לשחיתות, אשר היוו סכנה לציבור. אף שהעותר לא הועמד לדין פלילי בשל היעדר ראיות מספיקות, סטנדרט ההוכחה בהחלטות מינהליות שונה מזה שבמשפט הפלילי, והמלצת המשטרה, שניתן לה משקל משמעותי, התבססה על מידע מודיעיני. בית המשפט הדגיש כי שלילת רישיונו של העותר הייתה מוצדקת באותה עת, אך הכיר בכך שאין בכך כדי למנוע ממנו לצמיתות לקבל רישיון חדש. העותר יוכל להגיש בקשה מחודשת לרישיון לאחר מתן פסק הדין, אך יהיה עליו לעמוד בקריטריונים הנדרשים, שכן הוא אינו נחשב עוד לבעל רישיון. כמו כן, המידע המודיעיני שהוביל לביטול לא יישמר נגדו במסגרת הליך הגשת הבקשה החדש, נוכח חוסר ההתקדמות בנושא. לבסוף, בית המשפט קבע כי על כל צד לשאת בהוצאותיו המשפטיות.