ע"א 707/75

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על בעלות ושימוש בחלקת אדמה ובבניין עליה, הנמצאים בנפרד בבעלות אנשים שונים. השאלה שעלתה בערעור הייתה לאיזו ערכאה יש סמכות לדון בסכסוך: בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום. המקרקעין הנדונים נמצאים בהליכי הסדר, ולפיכך, על פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, על בית המשפט המחוזי לדון בתביעה. עם זאת, בית משפט השלום הוציא צו מניעה לטובת המערערים, עליו ערער המשיב לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב בקובעו כי לבית משפט השלום אין סמכות לדון במקרה שעניינו טענת בעלות, שכן הוא חל רק על מקרים של שימוש בקרקע. בית המשפט העליון הסכים עם מסקנתו הסופית של בית המשפט המחוזי כי יש לדון במקרה הנוכחי בערכאת בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מדגיש כי המחלוקת אינה רק על שימוש בקרקע אלא על זכויות בעלות, טיבן והיקפן, דבר המחייב בחינה מקיפה של הבסיס המשפטי לסכסוך. פסק דינו של השופט שמגר, אליו הסכימו הנשיא אגרנט והשופט לנדוי, מדגיש את הצורך לברר את מעמדם המשפטי של המגרש והבניין לצורך הכרעה במחלוקת האמיתית, ובכך מאשר את סמכותו של בית המשפט המחוזי. בנוסף, פסק הדין דן בסעיף 157(ב) לחוק המקרקעין שבוטל תשכ"ט-1969 ובמורכבות שהוא גרם בעבודת פקחי רישום המקרקעין. המערערים חויבו בהוצאות המשיב הראשון, בסך 3,000 ל"י.