סע"ש 7571-12-21

תקציר

ההחלטה דוחה את הבקשה בשלב הנוכחי שלה לאחר בחינה מדוקדקת של טיעוני הצדדים והחומרים הזמינים. הסמכות לדון בעניינים אזרחיים נתונה בדרך כלל לבתי המשפט האזרחיים, אך במקרים הנוגעים ליחסי עבודה, סמכות השיפוט שייכת באופן ייחודי לבית הדין לעבודה. זאת, בהתאם לזהות הצדדים ולעילת התביעה הנובעת מיחסי העבודה, ולא רק לסעד המבוקש. טענת הנתבעים כי על בית הדין לעניינים מקומיים לקבוע יחסי עובד-מעביד מופרכת אפוא, שכן הדבר מצוי בגדר סמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה. בנוסף, קיימת שאלה משפטית מורכבת בשאלה איזה דין חל על יחסי העבודה – ישראלי או ירדני. למרות שייתכן שהייתה הסכמה על החלת החוק הירדני, ספק אם החוק הישראלי צריך לגבור עליו בכל הנוגע לזכויות כמו שכר מינימום ודמי הבראה. עם זאת, סוגיות אלה דורשות תשתית עובדתית מקיפה בפני בית הדין, שאינה ישימה בשלב זה. יתר על כן, מעשיו של הנתבע חשודים, שכן הם הגישו שוב ושוב בקשות לסילוק על הסף מבלי לערער תחילה על ברירת הדין וסמכות השיפוט להגנתם. בית המשפט מציין את הצורך לבחון כל מקרה לגופו, על אף מקרים דומים בהם מעורב הנאשם. אשר על כן, הבקשה לדחיית התביעות נדחית, ומחייבת את הנתבעת לכסות את הוצאות התובעים בסך 5,000 ₪ בתוך 30 יום. בית המשפט יעיין בתצהירי הנתבעת בחודש אפריל 2024, ופסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים, עם הודעות שיישלחו אליהם.