עמ"ש 33224-04-16

תקציר

השופט לא מצא עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, שכן הטענות שהועלו בערעור לא העלו כל עילה להתערבות. פסק הדין היה מנומק היטב ומבוסס על הראיות שהוצגו, וטיעוני המערער לא היו משכנעים דיים כדי להפוך על פיהם את הממצאים העובדתיים והמסקנות המשפטיות אליהן הגיע בית משפט קמא. השופט דחה גם את טענות המערער בדבר פסילת השופט קמא, שכן העניין כבר הוסדר בבית המשפט העליון. זאת ועוד, הדגישה השופטת כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, והמערער לא הוכיח פגמים מהותיים בהחלטת בית משפט קמא. נטל ההוכחה מוטל על המערער, שלא הציג ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. השופטת דחתה גם את בקשת המערער לבדיקת פוליגרף, וציינה כי תוצאותיה של בדיקה כזו קבילות כראיה רק בהסכמת שני הצדדים. באשר לטענת המערער כי לא היה מוכן כראוי לדיון ההוכחות, פירט השופט את דחיות הדיון לבקשת המערער והגיע למסקנה כי היה לו די זמן להכין ולזמן עדים. השופטת הדגישה כי על המערער, שבחר לייצג, להתנהל באופן ההולם הליכים משפטיים. לבסוף, השופט ראה בטענת המערער בדבר ליקוי קוגניטיבי של המנוח ניסיון לדוג ראיות ללא כל בסיס ממשי. לאור האמור לעיל, המליצה השופטת לדחות את הערעור ולהורות למערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. השופטת חננאל שרעבי והשופטת אספרנסה אלון הסכימו עם ההחלטה.