עת"מ 1041/06

תקציר

העותרים במקרה זה הם עובד זר, חברה המעסיקה אותו ובעל החברה. העובד הזר, בעל דרכון סיני המתמחה בריתוך, עובד בחברה משנת 2004 תחת היתרים שניתנו על ידי משרד התמ"ת. בשנת 2006 לא קיבלה החברה היתר להעסקת העובד, מה שהוביל להגשת עתירה זו. במהלך הליך הגשת הבקשה נתקלו בחוסר תקשורת ובהיעדר מענה הולם מצד יחידת הסמך של משרד התמ"ת, דבר שהביא לכך שהעותרים לא יכלו להעסיק את העובד הזר בשיטת ההיתרים הנוכחית. הנושא המרכזי היה שינוי המדיניות ביחס לעובדים זרים בענף הבנייה, שעברה ממעסיקים בודדים למערכת העסקה באמצעות תאגידים הפועלים כקבלני כוח אדם. השיטה החדשה, שנכנסה לתוקף בשנת 2006, הרחיבה גם את רשימת המקצועות בענף הבנייה כך שתכלול גם ריתוך. מצב זה הותיר את העותרים במצב בו לא יכלו לקבל היתר להעסקת העובד בשיטה הישנה, והעובד לא יכול היה לעבור למערכת החדשה בשל היעדר הודעה לציבור והזדמנות סבירה להסתגל. השופט פסק לטובת העותרים וקבע כי היעדר הודעה על שינוי המדיניות ואי מתן מענה לבקשות יחידת העזר פוגעים בעקרונות המשפט המינהלי. פסק הדין מורה למשיבים לאפשר לעובד הזר להמשיך לעבוד בחברה בתנאי שקבלן כוח אדם בענף הבנייה יקלוט אותו כשכיר וישבץ אותו בחברה.