ת"א 18277-07-13

תקציר

בית המשפט קבע כי בקשת המבקש לפטור מתשלום מלוא אגרת בית המשפט תיענה בחלקה. בית המשפט מכיר בכך ששכר הטרחה הנדרש להליכים בבית המשפט מגלם השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי, ומשמש כמסנן לתביעות סרק. עם זאת, זכות הגישה לערכאות היא עקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלית, והמנגנון הקיים מבטיח כי הפגיעה בזכות זו תיעשה באופן המתיישב עם פסקת ההגבלה הקבועה בחוק היסוד. כדי לקבל פטור מאגרת בית המשפט, על המבקש לעמוד בשני תנאים: עליו להיות חסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה, ועל ההליך לגלות עילת תביעה. על המבקש לספק ראיות ואסמכתאות לתמיכה במצבו הכלכלי ולשכנע את בית המשפט באי יכולתו לשלם. במקרה זה, המבקש לא הוכיח די הצורך את חוסר יכולתו הכלכלית, שכן הוא בעל רכוש ואינו תלוי ברווחה. עם זאת, בית המשפט מכיר בכך שההליך מגלה עילת תביעה המצדיקה חקירה נוספת. בהינתן שהמבקש כבר שילם את האגרה בגין סכום התביעה המקורי, החלטת בית המשפט מתייחסת לתשלום יתרת היתרה הנובעת מעליית ערך התביעה והנכסים הנוספים שזוהו. בהתחשב בגילו, מצבו הבריאותי ומצבו הכלכלי של המבקש, כמו גם אופי ההליך הנוגע לנכסי השואה, מורה בית המשפט כי יתרת האגרה תשולם בתוך 30 יום מיום מתן ההחלטה. בנוסף, בית המשפט קובע כי ניתן לדחות את תשלום האגרה בגין התביעה המתוקנת עד לסיום ההליך. אם נקבעה זכותו של המבקש לקבל כספים נוספים, מלוא שכר הטרחה הנדרש יותנה בביצוע פסק הדין. אין בהחלטה זו כדי לפגוע במשיבים, שכן בית המשפט היה צריך לבחון את התביעה ללא קשר לבקשת הפטור משכר טרחה, ועליית שווי התביעה מוצדקת על סמך הנכסים שזוהו.