ת"צ 7920-01-22

תקציר

השופט בוחן ביסודיות הסדר פשרה בתובענה ייצוגית כדי לקבוע אם הוא סביר, הוגן ומשרת את טובת חברי הקבוצה כנדרש בסעיפים 18 ו-19 לחוק התובענות הייצוגיות. עליהם לבחון בין היתר את סיכויי התביעה, את עיקרי הסדר הפשרה ואת הפער בין הסעד המוצע לבין החלטת בית המשפט הפוטנציאלית. במקרה זה, השופט מוצא כי שאלות משותפות של עובדה ומשפט קיימות לכל חברי הקבוצה. הסדר הפשרה מאושר כראוי והוגן, עם פיצוי והתחייבויות הולמים לשני הצדדים. השופטת מסרבת למנות בודק, שכן הסדר הפשרה אינו דורש חישובים אריתמטיים, ובמקום זאת בוחר לבחון את הסיכויים והסיכונים של ההליך המשפטי עצמו. השופט גם מאשר את התגמול המומלץ למבקשים ולבאי כוחם, ומוצא אותו סביר ביחס להטבות לקבוצה. הערות היועץ המשפטי לממשלה על סוג השירותים שיש להוזיל והבקשה לפטור מחלקו השני של האגרה נשקלו אך לא התקבלו, שכן השופט סבור שיש חשיבות לתמרוץ הסדרים. הסדר הפשרה אמור להיטיב עם הקבוצה, כולל פיצוי כספי, והשופט מעניק פטור מתשלום האגרה השנייה. לבסוף, השופט מאשר את הסדר הפשרה, הכולל פיצוי סביר וחובות, ומורה למשיבים לפרסם הודעה פומבית על פסק הדין.