תר"מ 131/20

תקציר

## ניתוח משפטי: בקשה על פי פקודת ביזיון בית משפט, תר"מ 131/20 **רקע עובדתי:** הבקשה הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 על ידי מר מיכאל וידל נגד מר יואל לביא ועיריית רמלה. המבקש טען להפרה של צו מניעה שניתן במסגרת תר"מ 83/20 ביום 10.9.2013, אשר אסר על תליית שלטי בחירות בניגוד לסעיף 10 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התש"ס-1959. לטענת המבקש, שלטים שתלו בניגוד לחוק טרם הוסרו, והוא ביקש להורות על הסרתם. **עמדת המשיב 1:** המשיב 1, מר יואל לביא, טען בתגובתו, אשר גובתה בתצהיר, כי השלטים עליהם הוגשה הבקשה כבר הוסרו. **החלטת בית המשפט:** יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט סלים גיובראן, החליט לדחות את הבקשה. **ניתוח משפטי:** 1. **תכלית הליך ביזיון בית משפט:** השופט גיובראן הדגיש את העיקרון המשפטי כי תכליתו של הליך על פי פקודת ביזיון בית משפט היא **אכיפת צו שיפוטי במבט צופה פני עתיד**. כלומר, ההליך נועד להבטיח ציות לצו ולא להעניש על עבר שחלף, אלא אם כן הדבר נדרש לשם שמירה על שלטון החוק והרציונליות של הצווים השיפוטיים. 2. **היעדר הפרה עתידית:** מכיוון שהמשיב 1 טען, וגיבה את טענתו בתצהיר, כי השלטים הוסרו, הרי שהפרת הצו (אם אכן הייתה) חדלה מלהתקיים. לפיכך, אין מקום להפעיל את מנגנון פקודת ביזיון בית משפט, שהרי אין צו שיפוטי שיש לאכוף ללא דיחוי למניעת הפרה עתידית. 3. **התייתרות הבקשה:** נוכח טענת הסרת השלטים, הבקשה להורות על הסרתם במסגרת הליך ביזיון בית משפט התייתרה. לא נותרה עילה משפטית להמשך הדיון בה. 4. **היעדר צו להוצאות:** בנסיבות העניין, לאור התייתרות הבקשה והעובדה שהטענה להפרה לא הוכחה באופן שיצדיק הפעלת סנקציות של ביזיון בית משפט, נקבע כי אין מקום להטיל צו להוצאות. **חידושים או דגשים מיוחדים:** * **הדגשת המבט העתידי בהליכי ביזיון:** ההחלטה מחזקת את הפרשנות המצמצמת של הליכי ביזיון בית משפט, ומתמקדת בתכליתם המרכזית – הבטחת ציות עתידי לצו שיפוטי. הדבר מונע שימוש בהליך זה ככלי להענשה על הפרות עבר בלבד, אלא אם הדבר נדרש במסגרת רחבה יותר של אכיפה. * **חשיבות הגיבוי בתצהיר:** הדחייה התבססה, בין היתר, על טענת המשיב 1 שהייתה מגובה בתצהיר. הדבר מדגיש את החשיבות של ראיות, ובפרט תצהירים, במסגרת הליכים משפטיים, במיוחד כאשר הם נועדו להוכיח קיום או אי-קיום של צו שיפוטי. **סיכום:** ועדת הבחירות המרכזית דחתה את הבקשה לביזיון בית משפט, שכן המבקש לא הוכיח כי צו המניעה עדיין מופר. טענת המשיב 1, שהשלטים הוסרו, גובתה בתצהיר, ולכן ההליך התייתרה. ההחלטה מדגישה את התכלית העתידית של הליכי ביזיון בית משפט.