ב"ל 12756-11-20

תקציר

התובע, כבאי במקצועו, טען כי עבודתו כללה תנועות שגרמו לפגיעה בצוואר וביקש הכרה בפציעתו כמחלת מקצוע. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, הכחיש את הטענה. בית המשפט בחן את אופי עבודתו של התובע ומצא כי מעשיו היו מגוונים ולא בוצעו ברצף או לאורך תקופה משמעותית, בניגוד לטענותיו. בית המשפט התייחס לדיווחי אירועים שלא תמכו בטענות התובע בדבר תדירות ואופי השריפות והאירועים המבצעיים. יתר על כן, ראיות התובע לא הוכיחו כי ביצע הרמה או נשיאה חוזרת ונשנית של משאות כבדים, כפי שטען. באשר לתקופת עבודתו כקצין חוקר, מצא בית המשפט כי טענות התובע בדבר תדירות החקירות ומשקל הציוד שנשא היו מוגזמות וסותרות את חומר הראיות. בית המשפט הגיע למסקנה כי עבודתו של התובע לא כללה תנועות חוזרות ונשנות שפעלו במקום מוגדר לאורך תקופה כדי לגרום לנזק מצטבר ולכן תביעתו להכרה במחלת מקצוע נדחתה.