א 3708/00

תקציר

פסק הדין דן בשריפה שכילתה את תכולת העסק של התובע, יובל אקוקה, הממוקם במבנה שנשכר מהנתבעים גריידי בחוותם. התביעה היא תביעת סוברוגציה שהגישה מבטחת התכולה העסקית של אקוקה נגד גריידי ונתבעים נוספים. בית המשפט בוחן את נסיבות השריפה ואת אחריותו של כל אחד מהצדדים. מהראיות עולה כי השריפה פרצה בסמוך לשדרות ברוש והתפשטה לחוות הנתבעים בשל רשלנות בשמירה על הקרקע. התובע טוען כי הנתבעים, כתופסים בקרקע, אחראים למקור השריפה והתפשטותה, אך הנתבעים טוענים כי לא התרשלו. בית המשפט מוצא כי המיקום המדויק של מקור השריפה לא הוכח והתובע עצמו טוען כי היא החלה בחלקה של הנתבע בלסד. בית המשפט קובע כי סעיף 39 לפקודת הנזיקין, המבטל את נטל ההוכחה, אינו חל מאחר שהנתבעים אינם תופסים את הקרקע ממנה פרצה השריפה. הוא בוחן את רשלנותו של כל נאשם, בהתחשב בשריפות העבר באזור, בחובת הזהירות ובנסיבות הקונקרטיות. הגורם העיקרי לנזק מיוחס למצית לא ידוע, ואילו הגורמים המשניים הם בעלי החוות. בית המשפט קובע כי היה על הבעלים לצפות מראש את האפשרות לשריפה ולנקוט באמצעי מניעה, במיוחד מאחר שהשריפה פרצה בשטח חקלאי. עם זאת, רשלנותה של התובעת עצמה באחסון חומרים דליקים ואי בחינת הסיכונים על ידי המבטחת תורמים כראוי לנזק. בית המשפט מחלק את האחריות ל-40% הנותרים של הנזק לאחר חלקו של המצית; מחציתו מיוחסת לתובע ולאקוקה, והמחצית השנייה לנתבעים מבורך וגריידי, כאשר גריידי מחזיק בחלק גדול יותר. לסיכום, הנתבעים מבורך וגריידי חייבים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 39,472 ₪, בעוד שהתביעה כנגד הנתבעים האחרים נדחית. התובע חויב לשלם לכל אחד מהנתבעים 10,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.