רע"פ 7519/97

תקציר

מנהל מרכז ספורט הורשע בחבלה ברשלנות לפי סעיפים 341 ו-326 לחוק העונשין בכך שלא דאג לקיומה של בריכת שחייה בפיקוחו, דבר שהוביל לפציעתו של נער. החלטות הערכאות הנמוכות יותר אושרו על ידי בית המשפט העליון, שדחה את בקשת המנהל לחופשה לערער. בית המשפט פירש את סעיף 326 לחוק העונשין כך שיכלול בריכות שחייה, תוך שימת דגש על השינויים בלשון החוק לעומת גרסתו הקודמת. נקבע כי יש להבין את המונח "דבר" בחקיקה המעודכנת באופן רחב כך שיכלול חפצים נייחים ודוממים, בניגוד לפרשנות הצרה הקודמת. כמו כן, דן בית המשפט באפשרות להיעזר במקורות שמחוץ לחוק העונשין כדי לבסס חובת זהירות, שהפרתה עלולה להוביל להרשעה לפי סעיף 341. נטען כי בעקבות תיקון, הפרת חובה כזו יכולה להוות מחדל, המהווה תשתית עובדתית לכל עבירה, כאשר היסוד הנפשי קובע את סוג העבירה. אולם, מאחר שחובת המנהל נקבעה כבר לפי סעיף 326, שאלה זו נותרה ללא הכרעה. השופטת קדמי, השופטת שטרסברג-כהן והשופטת גולדברג הסכימו עם ההחלטה לדחות את הבקשה.