ע"פ 8199/10

תקציר

האחים התאומים, שתקפו נער וגרמו לו לחבלות, ערערו על העונש שנגזר עליהם 24 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 7,000 שקל ופיצוי של 7,000 שקל לקורבן. בתחילה ערערו המערערים גם על הכרעת הדין, אך בהמשך משכו את ערעורם והתמקדו בחומרת העונש בלבד. התקיפה אירעה לאחר שאחיהם הצעיר של המערערים טען כי הוטרד על ידי הנער וחברו. האחים הובילו את הקורבן וחברו לסמטה ותקפו אותם. הקורבן סבל משבר בעצם הבריח וחבלות. בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערערים והרשיע אותם בתקיפה בנסיבות מחמירות. תסקיר מבחן המליץ על מאסר על תנאי ועבודות שירות, אך בית המשפט הטיל עונש מאסר בפועל, בנימוק של חוסר כנות בחרטה של המערערים והסיכון לפגיעה חוזרת. במהלך הדיון בערעור הציגו המערערים ראיות לשינוי בגישתם, לרבות אמפתיה לנפגע, וביקשו לחזור להמלצת שירות המבחן. בית המשפט, שהכיר בהתפתחויות החיוביות ובחשיבותו של סולחה (גישור פלילי), הפחית את עונש המאסר ל-18 חודשים, אך הותיר על כנו את יתרת העונש. היא הדגישה את חומרת העבירה, את הצורך בהרתעה ואת האינטרס הציבורי בענישה על התנהגות בריונית. פסק הדין המחיש את האיזון בין הפגנת רחמים לבין חומרת המעשה שבוצע.