תע"א 2736/09

תקציר

התובע, עובד שעבד אצל הנתבעת במשך שנתיים, הגיש תביעות שונות כנגד המעסיק הנתבע, לרבות תביעות לתשלום ותק נוסף והכללת שעות נוספות בחישוב פיצויי פיטורים, תשלום יתרת חופשה שנתית ודמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, תשלומים נוספים בגין עבודה במשמרת שנייה ושלישית, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, ותשלום שכר עבור זמן ההפסקות שקוזז שלא כדין. בית המשפט פסק לטובת הנאשם בכל הסעיפים. ראשית, השופטת קבעה כי התובעת עבדה במשמרות של 12 שעות, וכי אין לכלול ותק נוסף ושעות נוספות מעבר ל-8 השעות הרגילות במניין השעות לצורך חישוב פיצויי פיטורים או הפרשות לקרן פנסיה. הנתבעת כבר שילמה לתובע פיצויי פיטורים, למרות שלטענתה לא הייתה מחויבת לעשות כן משום שהתובעת פוטרה בנסיבות שבדרך כלל היו מצדיקות שלילת שכר זה. השופטת הסכימה עם טענת הנתבעת כי תשלום זה אכן היה פיצויי פיטורים, ולא פירעון הלוואה כפי שטען התובע. באשר לבקשת התובע לתשלום הפרשים בגין חופשה שנתית ודמי הבראה, קיבלה השופטת את גרסת הנתבע לפיה התובע ניצל את כל ימי החופשה המגיעים לו, ועל כן דחתה טענה זו. התובע גם לא הביא ראיות מספיקות לטענתו להחזר הוצאות נסיעה, ועל כן גם תביעה זו נדחתה. השופטת גם פסקה כנגד תביעת התובעת לתשלומים נוספים עבור עבודה במשמרות שנייה ושלישית, שכן מהראיות עולה כי התובעת לא עבדה את מספר השעות הנדרש כדי להיות זכאית לתוספות אלה. כמו כן, קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח כי הנתבע ויתר על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת, ולכן אינו זכאי לפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת. התובע גם לא הוכיח כי יש לראות את זמן השהייה בהפסקות כשעות עבודה, ועל כן נדחתה גם תביעתו לתשלום שכר בגין תקופה זו. לבסוף, קיבלה השופטת את ראיות הנתבעת כי הפרישה את הכספים הנדרשים לקרן פנסיה עבור התובעת, ולפיכך דחתה את תביעת התובעת לתשלום הפרשים בגין ביטוח פנסיוני. מאחר שתביעות התובע נדחו כולן, הורה השופט לתובע לשלם לנתבע את הוצאות המשפט, לרבות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 4,500 ₪, שישולמו בתוך 30 יום. כמו כן נמסר לתובע על זכותו לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.