ע"א 635/83

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בסכסוך חוזי על "עסקת קומבינציה" שעניינה העברת חלקת קרקע ובה שני בניינים לקבלני בניין (המערערים) תמורת שתי דירות בבניין חדש שיוקם על החלקה האמורה. המשיבים, בעלי הקרקע, ביקשו לבטל את החוזה, בטענה שהמערערים הפרו אותו מן היסוד בכך שלא בנו את הדירות במועד. החוזה לא ציין תאריך יעד לבנייה. בית המשפט העליון דחה את טענת המערערים כי העיכוב בבנייה נבע מנסיבות שאינן תלויות בהם, ומצא אותם אשמים בכך שלא התעדכנו בהתפתחויות הרלוונטיות, קרי שינוי בתכנית המתאר המשפיעה על החלקה. יתר על כן, בית המשפט פירש את סעיף הפינוי בחוזה בתום לב, כלומר היה על המערערים לבחון את כל הדרכים לפינוי הדייר המוגן ולא רק לפנות להתדיינות משפטית. על אף שלא נקבע מועד למימוש החוזה, קבע בית המשפט כי המשיבים יכולים לבטלו בשל הפרתם הצפויה של המערערים, נוכח חוסר מאמציהם וכוונתם לבצעו. הודעת הביטול של המשיבים, אף שהייתה מיידית, הייתה מוצדקת בנסיבות העניין. עוד הדגיש בית המשפט כי חלף זמן סביר לקיום החוזה, וחוסר המעש של המערערים, יחד עם היעדר הסברים מהימנים, אישרו את נסיגתם מהחוזה. השופטת נתניהו הציעה בפסק דינה לדחות את הערעור ולהורות למערערים לשלם למשיבים 1 ו-2 הוצאות בסך 3,000 ש"ח, צמודות ונושאות ריבית ממועד הכרעת הדין. להחלטה הסכימו הנשיא שמגר והשופט אלון.