רע"א 7501/18

תקציר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין הצגת ראיות בתיק בו מעורב המוסד לביטוח לאומי נדחתה. המבקש נפגע בתאונת דרכים מוכרת ונקבע לו על ידי ועדה רפואית דרגת נכות של 19%. המשיב ערער על קביעה זו, וטען כי הוועדה לא שקלה את ההיסטוריה הרפואית המלאה של המבקש, בפרט בכל הנוגע לבעיות גב תחתון, וביקשה להביא ראיות נוספות לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית משפט השלום דחה תחילה את הבקשה, אך בית המשפט המחוזי נעתר לה, מה שחייב את המבקש לערער. המבקש טען כי החלטת בית המשפט המחוזי קבעה למעשה אמת מידה משפטית חדשה, המתמקדת בשאלה האם קיימות ראיות ראשוניות לממצאים רפואיים קודמים. עם זאת, הערעור הנוכחי נמצא חסר שחר, שכן הוא עסק בעיקר בהחלת החוק על עניינו הספציפי של המבקש ולא בהעלאת שאלות משפטיות או ציבוריות רחבות יותר. שתי הערכאות הנמוכות הסכימו כי הרשומות הרפואיות לא היו שלמות במהלך ההערכה הראשונית של הוועדה. המסקנה הייתה כי הזדמנויות להצגת ראיות סותרות צריכות להיות נדירות וישימות רק כאשר הושמטו עובדות משמעותיות. בית המשפט המחוזי ראה במסמכים הרפואיים הנוספים רלוונטיים, אשר נופלים תחת מקרים חריגים המצדיקים עיון חוזר לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים. בסופו של דבר, בקשת הערעור הנוספת של המבקש נדחתה ללא צורך בתגובה, ולא נקבעו הוצאות, וההחלטה הסתיימה ביום 22.11.2018.