ת"א 5755-10-05

תקציר

חברה האשימה את עובדיה לשעבר, הנאשם מס' 1, שעבד כמנהל במחלקת הסליקה שלה בקניה, במעילה שיטתית בסך של כ-5 מיליון ₪. התובעת האשימה גם את בעלה של העובדת, הנתבעת מס' 2, בשותפות למעשי המעילה. בעקבות תלונה במשטרה הוטלו עיקולים זמניים על נכסי הנאשמים. הנתבעים ביקשו לבטל את העיקולים, דבר שבית המשפט דחה, אך הפחית את הסכום ל-4,034,739 שקל, תוך מציאת ראיות לכאורה למעילה. בית המשפט שקל את ראיות התובעת, לרבות תצהיר המבקר הפנימי המפרט את ההיבטים הטכניים של המעילה, ואת הימנעותם של הנתבעים מלהביא ראיות נגדיות מספיקות, בעיקר מצד הנתבעת מס' 1. שלא הכחישה את ההאשמות נגדה. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי החשש שלא תוכל להחזיר את כספי המעילה ללא עיקול זמני הוא סביר, במיוחד בהתחשב בסכום הניכר הכרוך בכך. טענת הנתבעים כי העיקול תפס נכסים רבים יותר מהצו כאמור צוינה אך דרשה ראיות נוספות, והתובע זכה בשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.