סע"ש 49591-12-13

תקציר

המקרה שלפנינו נסוב סביב השאלה האם התקיימו יחסי עבודה בין התובע, בעל שליטה וחבר דירקטוריון, לבין החברה הנתבעת בתקופה מסוימת. בית המשפט מגיע למסקנה כי לא התקיימה מערכת יחסים כזו בחלון הזמן הרלוונטי. הקביעה מתבססת על בחינת מבחנים שונים לקיומם של יחסי עבודה, לרבות אופי היחסים, הסכם הצדדים, פיקוח על העבודה, אמצעי התשלום והשתלבות התובע בפעילות החברה. חשוב לציין כי לתובעת לא היה חלל עבודה ייעודי במשרדי החברה והיא עבדה בעיקר מהבית, דבר שאינו מקובל בקרב עובדי החברה. יתר על כן, התובעת לא הביאה ראיות לעבודה הספציפית ולהשקעת הזמן בתקופה הרלוונטית. בנוסף, התשלומים החודשיים לתובע הועברו לחברה בשם AtoZ, והתובעת לא הבהירה את מבנה הבעלות בחברה זו. בית המשפט מכיר בכך שהסכמת התובע להיות מועסק כעצמאי ניתנה במסגרת הסדר נושים, ומוסיף משקל להסכם זה. גם שיקולי מדיניות הקשורים לחוק חדלות פירעון משחקים תפקיד, שכן הכרה ביחסי עבודה עלולה לפגוע ביכולתה של החברה לעמוד בתנאי הסדר הנושים. יתר על כן, התנהלות החברה ומנהליה, לרבות קיום שימוע ושימוש בשפה המרמזת על יחסי עבודה, אינה מספיקה כדי לגבור על יתר הגורמים התומכים בהיעדר קשר כזה. גם טענת הקיזוז, שהועלתה על ידי החברה, נדחית כמיותרת בעקבות הקביעה כי לא התקיימו יחסי עבודה. אשר על כן, תביעת התובעת, הנשענת במידה רבה על קיומם של יחסי עבודה, נדחית במלואה. לתובע שמורה הזכות לתבוע שכר דירקטור והוצאות אחרות בבית משפט מוסמך. גם לגבי הדירקטורים, התביעה נדחית מאחר וחבותם מותנית בחבות המעביד, שבוטלה. התובע חויב לשאת בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין, בסך של 30,000 ₪, בתוספת חיובים עד למועד התשלום בפועל. על פסק דין זה ניתן לערער בבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום קבלתו.