ת"מ 115/06

תקציר

עיריית תל אביב גובה אגרה עבור שלטים ומודעות מכוח חוק עזר תל אביב-יפו (שילוט), התשנ"ב-1992, המחייב רישיון להצבתם. אחד המבקשים, רו"ח ברוך יהלומי, המנהל משרד בתל אביב, טוען כי אגרות אלה מהוות "מס מוסווה" בלתי חוקי, שכן רק כ-10% מהסכום שנגבה משמש לשילוט והשאר להוצאות כלליות של העירייה. לטענתו, העירייה חורגת מסמכותה ומבקשת תביעה ייצוגית להשבת האגרות ששולמו בשנתיים הקודמות והצהרה כי אגרות השילוט אינן חוקיות. העירייה מצדיקה את האגרות כהכרחיות לצורך הכוונת מדיניות והקטנת מספר השלטים תוך יצירת הכנסות. בית המשפט קובע כי נתונה לו סמכות לדון בתיק, אך על המבקש לתקן תחילה את בקשתו כך שיבחין בין תעריפי השלטים המיועדים לזיהוי לבין תעריפי הפרסום של השלטים, שכן שיעוריהם של הראשונים נמוכים יותר. עוד יודגש כי מטרת אגרת השילוט אינה רק לכסות את הוצאות מנגנון הרישוי, אלא יש לה גם תכלית חברתית-סביבתית והיא עשויה לכלול שיקולי מדיניות. לפיכך, התעריפים עשויים לחרוג מכיסוי ההוצאות, במיוחד עבור שלטי פרסום. על המבקש להביא ראיות לכך שההכנסות מאגרות "סימן" עולות על עלויות מנגנון הרישוי לצורך הקמת עילת תביעה. מכיוון שהבקשה הנוכחית אינה עושה זאת, היא נדחית ללא עלויות, אך המבקש יכול לתקן ולהגיש מחדש. בית המשפט מציין כי תובענה ייצוגית עשויה להתאים למספר הרב של התביעות הקטנות המעורבות, אך עדיין נותר לראות זאת בבקשה מתוקנת.