עע"מ 4551/08

תקציר

במקרה זה ביקשו עיריות יבנה, גבעת שמואל וראש העין לחייב את חברת החשמל בארנונה עבור מסדרונות ועמודי חשמל. היסטורית, חברת החשמל וחברות תשתית אחרות היו פטורות ממסים אלה בשל סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות, האוסר על חיובים כאלה עבור קווי תשתית. הסכסוך המשפטי התעורר כאשר עיריות החלו להנפיק חשבונות ארנונה, מה שהוביל למחלוקת בבית המשפט. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסל את רוב האישומים, בקובעו כי הקרקע במסדרון החשמל אינה "קרקע תפוסה" על פי החוק העירוני, שכן חברת החשמל לא "השתמשה" בה ולא "החזיקה בה". החלטת בית המשפט למינהל פטרה את חברת החשמל מארנונה על מסדרונות אלה, אך התירה חיובים עבור עמודים בתנאים מסוימים. ערעורים של עיריות טענו להיקף הפטורים והחיובים הרטרואקטיביים, אך נדחו ברובם. טענת העיריות כי יש להחיל חיובי עמודים מהמטר הראשון העולה על 32 מ"ר התקבלה, ואפשרה לראש העין למסות את חברת החשמל בגין עמודים אלה בתקופה מסוימת של שנת 2002. בית המשפט הדגיש את הצורך בשפה חקיקתית מדויקת כדי למנוע התדיינות משפטית נרחבת.