רמ"ש 8232-05-14

תקציר

העותר ביקש לערער על החלטת בית משפט קמא שלא לקבל כראיה חוות דעת מומחה מבדיקות פוליגרף. הבקשה נדחתה משום שהעותר לא סיפק נימוקים משכנעים לסטות מהעיקרון הכללי לפיו מוטב לשמוע החלטות כאלה במהלך הערעור על פסק הדין העיקרי. גם נימוקיו של העותר לא היו משכנעים לגופם, שכן ראיות פוליגרף אינן מוכרות באופן מוסדי בבתי המשפט בישראל ולא הוסכמו על ידי שני הצדדים. זאת ועוד, העותרת לא ביססה את טענותיה על נקודה זו בבית משפט קמא, אלא העלתה בערעורה טענה משפטית חדשה, שאינה ראויה בהקשר זה. לבסוף, ציין השופט כי קיימים כלים רבים העומדים לרשות בתי המשפט להערכת מהימנות מבלי להזדקק לראיות פוליגרף, במיוחד ללא הסכמת שני הצדדים. מטעמים אלה החליטה השופטת לדחות את בקשת רשות הערעור, והתיק ימשיך בהליך הפרוצדורלי הרגיל.