ת"א 727/07

תקציר

במחלוקת על הבעלות בשתי חלקות קרקע, טען התובע כי יש לרשום אותן על שמו במקום על שם הנתבעים, שכללו רשות פיתוח ובעלים פרטיים נוספים. הטענה המרכזית הייתה כי הסכם פשרה קודם, שקיבל תוקף של בית המשפט העליון, חל על רשות הפיתוח כחלק מגוף המכונה "בעלים של 120 חלקים". עם זאת, השופט פסק נגד התובע, ולא מצא כל ראיה לכך שרשות הפיתוח נכללה בגוף זה. השופטת ציינה כי טענת התובעת מכילה כשלים לוגיים וכי הראיות שהוצגו אינן תומכות ברעיון של ישות מאוחדת של "120 חלקים", הנבדלת מהבעלים הפרטיים. בנוסף, השופטת ציינה כי פרשנותה של התובעת להסדר הפשרה הקודם הייתה שגויה, ובהסכם צוין במפורש כי היא אינה פוגעת בזכויות רשות הפיתוח. השופט הורה לתובע לשלם 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין לרשות הפיתוח ולנתבעים האחרים. פסק דין מקיף זה דחה מכל וכל את טענות התובע, וסיפק הסבר מפורט להחלטה.