עמ"ש 45175-03-20

תקציר

בית המשפט קבע כי אם רשאית על פי חוק לחסן את בנה הקטין ללא הסכמת האב, גם בהיעדר חוות דעת רפואית הקובעת כי החיסון נחוץ. הסיבה לכך היא שחיסוני השגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות הם בדרך כלל לטובת הילד והקהילה. במקרה הספציפי הזה, האב - שהתנגד לחיסון - לא הצליח לספק ראיות רפואיות משכנעות לכך שהחיסון יזיק לילד. המכתב מהרופא הנבחר של האב לא היווה חוות דעת תקפה, שכן הרופא לא נחשב למומחה ולא בדק את הילדה ולא סיפק כל בסיס מדעי לטענותיה. השופטים - שוחט, לושי-עבודי ושילה - הדגישו כי אמנם קיימים מקרים פרטניים של סכנת חיסון, אך האב לא סיפק כל הוכחה רפואית לגיטימית במקרה ספציפי זה. הם הגיעו למסקנה כי זכותה של האם לחסן את הילד גוברת על התנגדות האב, ולכן הערעור שהגיש האב נדחה. בנוסף, חויב האב לשלם שכר טרחה בסך 10,000 שקל ללשכה לסיוע משפטי, תוך אפשרות לפרסם את פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים.