ע"ע 300185/98

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים, והחליט לקבל את הערעור באופן חלקי. נקבע כי המשיב לא עבד ולו יום אחד כאחראי משמרת, תפקיד אליו התקבל. כמו כן, לא הוכח כי הייתה הבטחה מגורם מוסמך או מגורם מוסמך כי המשיב יועסק כסגן קב"ט, לא לפני העסקתו ובין לאחריה. בית המשפט מכיר בכך שהמשיב הובל על ידי גורמים בכירים מסוימים כי מעמדו ישודרג, אולם הצעדים הדרושים למימוש הבטחה זו מעולם לא ננקטו. מאחר שלא הייתה הבטחה מחייבת, מגיע בית המשפט למסקנה כי המשיב אינו זכאי לכל פיצוי בגין נזק ממוני. עם זאת, בית המשפט מוצא כי התנהלות הרשות, הגובלת בחוסר תום לב, גרמה למשיב עוגמת נפש ולכן פוסק לו פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 30,000 ₪, אשר יישאר ללא שינוי מפסק דינו של בית המשפט המחוזי. כן נפסקת תביעת המשיב להוצאות משפט בסך 10,000 ₪. כל צד יישא בהוצאותיו הקשורות לערעור זה.