תפ"ח 18436-06-12

תקציר

הנאשם הואשם ב-17 סעיפים של עבירות מין חמורות בחמש מתלוננות, ארבע מהן אחייניותיו, במשך 12 שנים. פרקליטו של הנאשם ביקש למחוק את החלק הכללי בכתב האישום, שהתייחס לשלוש מתלוננות נוספות שהן גם אחייניותיו, שכן תקופת ההתיישנות חלפה. התביעה התנגדה לבקשה זו, בטענה כי מעשים אלה קשורים כרונולוגית לעבירות האחרות בהן הואשם הנאשם. בית המשפט הסכים עם התביעה כי אמנם יש למחוק את חלקו הכללי של כתב האישום, אך עדויותיהם של עדים אלה קבילות שכן היה להן ערך ראייתי, נפלו בגדר דיני הראיות ותרמו לתמונה הכוללת של אשמתו של הנאשם. באשר לאישום 17, שהתייחס לעבירת מין שבוצעה בשכן, טען הסנגור כי יש לדחות אותו או להעמידו לדין בנפרד מאחר שהתיק נסגר בשנת 2008. הפרקליטות טענה כי זכותה לפתוח מחדש את התיק ולכלול אותו בכתב האישום. בית המשפט הסכים עם התביעה, תוך שהוא מצטט תקדים שבו הפרקליטות מימשה את אותה זכות. עוד קבע בית המשפט כי אישום 17 יישאר חלק מכתב האישום, שכן הוא חולק מכנה משותף עם שאר סעיפי האישום, והפרדתו אינה ראויה. לפיכך, הבקשה לדחייתה נדחתה. הכרעת הדין אפשרה את מחיקת חלקו הכללי של כתב האישום, אך התירה לתביעה להביא עדויות עדים הקשורות לאירועים אלה. פסק הדין הדגיש את ההבחנה בין "סיפור כתב האישום" לבין "סיפור העדות", ואפשר לכלול בו עניינים נוספים שאינם מוזכרים בכתב האישום עצמו.