תמ"ש 87606/99

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה כספית של חמות כנגד כלתה להחזר מחצית מהלוואה בסך 216,000 ₪, אשר ניתנה לה יחד עם בנה (בעלה של התובעת) לצורך רכישת דירתם. התביעה נדחתה. הסכם ההלוואה, שכותרתו ככזו, נחתם בין הצדדים וקבע כי הוא יהפוך למתנה אם נישואיהם של בני הזוג הנשואים יחזיקו מעמד. כשבני הזוג נפרדו, היה צורך להחזיר את ההלוואה. עם זאת, מאחר שהדירה המוזכרת בהסכם נמכרה והכסף לא הוחזר, ומאחר שהלווים לא התגרשו או נפרדו, לא התקיימו התנאים להחזר ההלוואה. לפיכך, ההסכם היה בטל או שאינו ניתן לביצוע. כמו כן, התביעה נדחתה גם בשל תקופת ההתיישנות, שכן חלפו למעלה מ-7 שנים מאז הפירוד הראשון. עוד ציינה השופטת כי טענות מסוג זה בענייני משפחה חייבות להיצמד לגרסה עובדתית אחת ולא ניתן לטעון אותן לחילופין, וכך היה במקרה של טענת הנתבע. התובע חויב בהוצאות המשפט של הנתבע, לרבות שכר טרחה בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.