ע"א 55228-10-15

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומבטל את פסיקותיו הקודמות של בית המשפט בעניין פיצוי המשיב. תביעת המערערת לפינוי מוצדקת לפי סעיף 16 לחוק המקרקעין, וטענות המשיב בדבר החזקה במקרקעין נדחות. נפסק כי למשיב אין כל סמכות במקרקעין, בלתי חוזרת או משתמעת, ועל כן המשיב אינו זכאי לכל פיצוי. בנוסף, בית המשפט קובע כי המשיב אינו זכאי לפיצוי בגין השקעות בקרקע, בהתחשב במשך ההחזקה, אופי הרשות, הליכים קודמים, חוקיות הבנייה והיעדר השבחה בקרקע. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי יש לפצות את המשיב בשל פרשת צוויג, שכן הנסיבות שונות. טענת המשיב להפליה לא הוכחה והיא נדחית. החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 531 אינה מתפרשת כמעניקה זכות לפיצויים לפולשים לאדמות המדינה. לבסוף, בית המשפט אינו מוצא סיבה לחייב את המערערת לספק דיור חלופי למשיב לאחר הפקעת הקרקע, והמשיבה אינה זכאית לפיצוי בגין מבנים שנבנו בניגוד לחוק.