רע"א 1688/15

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור על החלטות פרוצדורליות שהתקבלו על ידי ערכאה נמוכה יותר. ערכאת הערעור נמנעת ככלל מלהתערב בעניינים פרוצדורליים אלא אם מתעוררות נסיבות חריגות, כפי שהודגם במקרים קודמים כגון פרשות ליבמן ורותם. במקרה זה, רוב ההחלטות שבמחלוקת אינן מזכות בחריגים אלה, שכן הן היו כרוכות בשיקול דעת סביר על הליך הגילוי ושיקול דעתו של השופט קמא. עם זאת, ההחלטה השישית מצדיקה גישה שונה בשל השפעתה הפוטנציאלית על ההגינות הפרוצדורלית. הערכאה הנמוכה יותר פסקה שלא לאפשר למבקש לזמן את המשיב מס' 3 כעד, שכן הדבר לא היה צפוי מראש. ההחלטה נדחתה על סמך שיקול דעתו של בית המשפט ותקדימים היסטוריים, ובראשם פרשת שירותי בריאות כללית, המתווה מתי תובע יכול לזמן נתבע להעיד. נקבע בפסק הדין, כי היה מקום לאפשר למבקש לזמן את המשיב 3 מאחר שהיה רשום מלכתחילה כעד הגנה, ואי עשיית כן הייתה בלתי הוגנת מבחינה פרוצדורלית, נוכח היעדר שיהוי או יתרון טקטי. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי, ואפשר את עדותו של המשיב 3, בעוד שיתר ההחלטות הפרוצדורליות של בית המשפט המחוזי אושרו. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי להקל על עדות זו, מבלי שהוצא צו להוצאות.