ע"א 8860/20

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שלא לפסול עצמו מלדון בתיק נדחה. בתיק היו מעורבים שני עורכי דין, כאשר המערערת טענה כי המשיב הפר הסכם להפניית תיקים וחלוקת שכר טרחה. בעיצומה של מגפת הקורונה השתנו מועדים והוגשו בקשות רבות. המשיב ביקש דחייה מחמת התיישנות, מה שהוביל להארכות להגשת כתב הגנה. המערער האשים את בית המשפט במשוא פנים בשל הארכות אלה, דבר המצביע על בעיה פוטנציאלית של משוא פנים, אך מעולם לא הגיש באופן רשמי בקשת פסילה. למרות שהודיע על כוונתו לערער על משוא הפנים של בית המשפט, המערער לא הגיש בקשת פסילה פורמלית, מה שהוביל לכך שבית המשפט דחה את התביעה בשל חוסר תגובתו של המערער. בערעור טען המערער לפסילת הרשם וטען לעוולות, לרבות הארכות שרירותיות לטובת המשיב וחוסר הגינות פרוצדורלית. עם זאת, בית המשפט מצא כי הליכי פסילה הם צופי פני עתיד מטבעם, ומרגע שניתן פסק דין סופי, הפסילה אינה נכונה. המוצא הראוי לטענות המערער הוא בערעור על פסק הדין, ולא בבקשות פסילה. לפיכך, הערעור נדחה, מבלי שנפסקו הוצאות בשל היעדר תשובה.