ת"פ 6725/99

תקציר

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מרמה, זיוף, קשירת קשר ועבירות תאגידיות. עם זאת, בעקבות הסדר טיעון, הורשע הנאשם רק בעבירה אחת לפי סעיף 317(א) לפקודת החברות בכך שלא מילא את תפקידו כמנהל ולא פיקח כראוי על הכפופים לו. בית המשפט עמד על הנסיבות שבהן יש להימנע מהרשעת נאשם והגיע למסקנה כי מקרה זה מצדיק חריג כזה בשל הנסיבות החריגות. אלה כללו: העובדות המוגבלות התומכות בהרשעה, ההליך המשפטי הממושך הגורם לפגיעה בקריירה ובמוניטין של הנאשם, היעדר הרשעות לנאשמים מעורבים אחרים ותרומתו החיובית של הנאשם לחברה. כמו כן, ההרשעה עלולה לפגוע באופן משמעותי בפרנסתו ובשמו הטוב של הנאשם, בהיותו דירקטור בחברות ציבוריות. בסופו של דבר החליט בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם וגזר עליו 150 שעות עבודות שירות. פסק דין זה, המבוסס על העובדות והנסיבות הספציפיות, מדגיש את המקרים הנדירים שבהם בתי המשפט יכולים להפעיל את שיקול דעתם כדי להימנע מהרשעה, תוך הקפדה על כך שעונשו של הנאשם ועבודות השירות ישקפו את חומרת העבירה.