ע"א 241/24

תקציר

בפסק דין מיום 8.7.2024 דחה בית המשפט בקשה הקשורה לפירוק שיתוף במקרקעין. המבקש ביקש סעד זמני לעצירת ההליכים, בטענה כי פירוק זה יגרום לנזק בלתי הפיך, למרות שבמקביל טען בערעור כי אין לו קשר לנכס. הנאמן ערער על הבקשה בנימוק של אופייה התיאורטי מאחר שלא התקבלה החלטה על פירוק השיתוף בנכס וציין את השיהוי הניכר בהגשת הבקשה, שחל כמעט חצי שנה לאחר הגשת הערעור. בית המשפט מצא עיכוב זה מעיד על חוסר נחיצותה של הבקשה, והפנה למקרים קודמים כדי לחזק את הנקודה כי עיכובים כאלה מצדיקים בדרך כלל דחייה על הסף. יתר על כן, גם כאשר שקלול הבקשה לגופה, הנטל היה על המבקש להוכיח סיכויי ערעור חיוביים וכי מאזן הנוחות נטה לטובתו – נטל שלא עמד בו משום שבערעורו לא נטען לזיקה לנכס. הסתירה בטענותיו החלישה עוד יותר את טענתו לנזק פוטנציאלי. לפיכך, בית המשפט לא ראה סיבה להיעתר לבקשה ואף לא להתעמק בסיכויי הערעור. בנוסף, הונחה המזכירות לתקן את מעמדה של המשיבה מס' 3, להסיר את המונח "משיבה פורמאלית" ולהגדיר אותה כעזבונה. בנסיבות הנתונות לא נגבו הוצאות.