רע"פ 4181/20

תקציר

גזר הדין המדובר עוסק בשורה של עבירות מין ופגיעה בפרטיותם של קטינים שבוצעו על ידי המבקש במשך תקופה של ארבע שנים. העבירות כוללות צילום בסתר של קטינים באזורי רחצה ציבוריים, הטרדה מינית ברשת של קטינים, הפצת תכנים פדופיליים והחזקת חומרי תועבה. המבקש הודה באשמה במסגרת הסדר טיעון, אך חלק על פרשנותו של אחד האישומים הנוגעים לשימוש בגופו של קטין לשם פרסום תועבה. בית משפט השלום זיכה אותו מאשמה זו, אך הרשיע אותו בעבירות נוספות, בהן פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית של קטינים, פרסום חומר תועבה וניסיון למעשה מגונה. המשיב ערער לבית המשפט המחוזי, אשר פסק לטובתם, הרשיע את המבקש בשימוש בגופו של קטין לשם פרסום תועבה והחמיר את עונשו ל-36 חודשי מאסר. לאחר מכן הגיש המבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר נדחה, שכן בית המשפט לא מצא הצדקה למתן רשות ערעור בנסיבות המקרה. בית המשפט הדגיש כי עונשו של המבקש היה מחמיר גם אלמלא התקבל הערעור על פסק הדין המשלים, בשל חומרת עבירותיו, התחכום ומשך ביצוען, מספר הקורבנות ועברו הפלילי. כמו כן, הדגיש בית המשפט את חומרתן הרבה של עבירות המין בקטינים באינטרנט ואת הצורך להגן על שלומם הגופני והנפשי של הקטינים. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש הורשע ונגזר דינו בהתאם.