ע"א 1021/07

תקציר

הערעור והערעור שכנגד הם ביחס לסכסוך על חוזה שכירות מסחרי לשטח חנות. השוכר המקורי, שהיה לו הסכם שכירות עם המערערת, העביר את זכויותיו למשיב. לאחר מכן החכירה המשיבה את השטח בשכירות משנה לצד שלישי, עם אופציה להארכת החכירה. המשיבה ביקשה לסיים את חוזה השכירות מוקדם בשל הפסדים כספיים, והמערערת הסכימה, בתנאי שאם תיפתח חנות ספורט במקומה של המשיבה, הם יחזירו למשיבה 110,000 ₪ בתשלומי מוניטין. המשיבה פינתה את החנות, והמערערת השכירה את השטח לשוכרת אחרת, זברה, שפתחה מחלקת ספורט. המשיבה טענה כי הדבר מהווה הפרה של ההסכם, ותבעה פיצויים. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבה ופסק להם 110,000 ₪ בתוספת ריבית ממועד ההפרה. שני הצדדים ערערו. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופטת דברת, קבעה כי המשיבה לא הצליחה להוכיח את טענתה וקיבלה את ערעור המערערת, תוך שהיא דוחה את טענת המשיב. השופט הנדל, בדעת מיעוט, היה דוחה את ערעורה של המערערת אך מקבל את ערעורה הנגדי של המשיבה, וקובע כי המערערת הפרה את ההסכם, אם כי הייתה מפחיתה את הפיצויים ל-55,000 ₪.