ס"ע 22978-06-10

תקציר

התובע, רואה חשבון העובד בחברה הנתבעת כמיישם פיננסי, תבע פיצויי פיטורים ופיצוי בגין עוגמת נפש מהחברה בה עבד. התובע טען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים בין אם מכוח עיסוקו ובין אם משום שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה. עם זאת, השופטת קבעה כי הראיות אינן תומכות בטענה וכי התובעת לא הוכיחה כי כל העובדים שהתפטרו קיבלו פיצויי פיטורים. לפיכך, התביעה לפיצויי פיטורים נדחתה. השופטת דחתה גם את התביעה להשבת כספים שהופקדו לפיצויי פיטורים, שכן בחוזה העבודה צוין כי הכספים שייכים לחברה, והתובע לא הוכיח כי הסכומים נועדו לביטוח קצבה. השופטת פסקה לטובתו של התובע בנוגע לתביעה בגין עבודה בשעות נוספות, ופסקה לו 102,574 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, שכן הנתבע לא פיקח על שעות עבודתו למרות שהיו בידיו הכלים לכך. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכום האמור, כאשר כל צד אחראי להוצאותיו.