בש"א 3958/19

תקציר

ערעור נדחה על ידי הרשם הנכבד בשל שיהוי בהגשה, עליו ניסה המערער לערער. הערעור המקורי, שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, נדחה על ידי הרשם משום שהוגש שלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין, שעבר את המועד האחרון. לאחר מכן ביקש המערער ארכת מועד להגשת ערעור, שגם הוא נדחה על ידי הרשם, מה שהוביל לערעור הנוכחי. המערערים טענו כי מעולם לא קיבלו את פסק הדין כדין, טענה שהופרכה על ידי בית המשפט. בית המשפט עמד על החלטת הרשם, בקובעו כי פסק הדין ניתן באופן התואם את הדרישות, וטענת המערערים כי לא קיבלו אותו כדין אינה משכנעת. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי החלטת הרשם שלא להאריך את המועד האחרון להגשה הייתה נתונה לשיקול דעתו ולא מצא נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות. הרשם שקל את כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות ידיעתו של בא כוח המערער את הכללים ואת התנהלותם, ואת הסיכוי להצלחת הערעור, שהמערער לא ערער עליו באופן משמעותי. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטת הרשם ודחה את הערעור, תוך שהוא מאשר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר.