ת"א 60135-02-19

תקציר

השופטת החליטה לדחות את טענת התובעת בשל היעדר ראיות מספיקות התומכות בטענתה. על פי פסק הדין של השופטת, התובעת לא הצליחה להוכיח את טענתה כי נגרמה כתוצאה ממפגע, בדמות סלק שנשפך, באולם קיבוץ מזרע. עדותו של התובע, בהיותה עדותו היחידה של בעל דין, אינה ראיה מספקת כשלעצמה ואינה נתמכת בראיות או עדים אחרים. השופט נוקט משנה זהירות בבואו לאמץ עדויות בודדות מעין אלה, ובמקרה זה מתקשה להסתמך על עדות התובע בשל מספר היבטים תמוהים וסימני שאלה. ראשית, התובע לא זימן עדי ראייה ישירים לתאונה, המוזכרים בהודעת הפגיעה בעבודה, להעיד. במקום זאת, היא זימנה עדים ששמעו ממנה על האירוע, מה שאינו מהווה "חיזוק חיובי" מספק לגרסתה לאירועים. הימנעותה של התובעת מלהביא עדי ראייה אלה מחלישה את עמדתה ומעלה חשד כי חששה לעדותם. שנית, גרסת התובעת לאירועים, לפיה החליקה על סלק, הועלתה על הכתב רק שלוש שנים לאחר האירוע הנטען. טענה זו אינה מוזכרת בהצהרות קודמות בכתב או ברשומות רפואיות, דבר המערער את אמינותה. יתר על כן, התנהגותו של התובע לאחר התאונה הנטענת נחשבת בלתי סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם השכל הישר. היא לא דיווחה מיד על התאונה למי שייצג את הנתבעים או לצד שלישי, ואף לא פנתה לטיפול רפואי מיידי, דבר שאינו מתיישב עם טענתה לפגיעה חמורה. לבסוף, עדותה של התובעת לוקה בחוסר עקביות, שכן היא ציינה בעדותה סיבות שונות לנפילתה בהשוואה לטענתה הראשונית. לסיכום, השופטת קובעת כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ולכן דוחה את תביעתה. דחיית התביעה מייתרת את הצורך בדיון בחבות ובנזקים. התובע אחראי לשאת בהוצאות המשפט של הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין, בסך 6,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין. בנוסף, שתי ההודעות לצד השלישי נדחות, וכל קבוצת נתבעים תשלם לצד השלישי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪.