ע"ע 1192/01

תקציר

הערעור הוא על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב לדחות תביעת עובד נגד מעסיקו לתשלומי אחזקת רכב ותוספת שכר. העובד קיבל תשלומים עבור השימוש ברכבו הפרטי לצורך עבודתו עד שהפסיק להשתמש בו מסיבות אישיות. לאחר מכן הפסיק המעסיק את התשלומים מאחר והם הותנו בשימוש ברכב לצורכי עבודה. בית הדין קבע כי העובד הפר את תנאי חוזה העסקתו בכך שהפסיק את השימוש ברכבו ולכן אינו זכאי להחזר הוצאות אחזקת הרכב. עם זאת, המעסיק חויב לבצע חישובים עבור תשלומי אחזקת רכב מיום 1.10.93 ועד ליום 30.9.94, בניכוי החזר הוצאות נסיעה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך 30 יום, עם אפשרות לעובד להגיש תביעה במקרה של אי הסכמה על החישובים. גם ערעורו של העובד להעלאת שכר ועניינים נוספים נדחה, שכן אי התשלום נמצא בהתאם להסכם הקיבוצי. דעות השופטים נחלקו בעניין זה, כאשר הנשיא אדלר והשופט צור הסכימו כי העובד אינו זכאי לדמי אחזקת רכב, ואילו השופט פליטמן היה בדעה שונה. עוד נקבע בהחלטה כי למעסיק הזכות לשנות את הסדרי העבודה הנוגעים להסעות, ובמקרה זה העובד שינה את ההסדר באופן חד צדדי והביא לביטולו.