ע"א 6126-09-11

תקציר

פסק הדין דן במעמדן המחייב של קביעות המוסד לביטוח לאומי בנוגע לתביעות נכות ובהשלכותיהן על תביעות פיצויים בנסיבות שונות. הדיון נסוב סביב סעיף 6ב לחוק הנכות, המעניק עדיפות לקביעות המל"ל במקרים מסוימים. פסק הדין מבהיר כי קביעות המל"ל מחייבות רק כאשר הן מייחסות נכות לתאונה ספציפית והן חיוניות לקביעת הזכאות לפיצוי. זה חל לא רק על החלטות אגף נכות כללית אלא גם על קביעות אחרות של המל"ל. במקרים בהם הקשר הסיבתי בין התאונה לנכות אינו דרישת פיצוי לפי חוק הביטוח הלאומי, החלטת המל"ל בעניין אינה מחייבת. לפיכך, קביעות בדבר נכות כללית, או נכות שאינה קשורה לתאונה הנדונה, אינן נופלות תחת סעיף 6ב. גם לגבי תאונות שאינן קשורות לתאונות דרכים, קביעות המל"ל אינן מחייבות, ודרגת הנכות וניכויי הגמלה נבחנת על פי סדר הדין האזרחי הרגיל. במקרה הספציפי הנדון, בית המשפט קובע כי נכותו של המשיב נובעת משתי תאונות נפרדות. מאחר שקביעת המל"ל ייחסה את הנכות לתאונה אחת, יש להעדיף את הערכת בית המשפט. משכך, זכאית המשיבה לניכוי מחצית הקצבה בלבד מהפיצויים שנפסקו בגין שתי התאונות. החלטה זו ישימה גם במקרה של תרחיש היפותטי שבו תאונה אחת נגרמה על ידי המעסיק והשנייה על ידי צד שלישי. בנוסף, בית המשפט דוחה את טענת המשיב לניכוי מופחת על בסיס אחוזי הנכות הנמוכים יותר שנקבעו על ידי בית המשפט, ומדגיש כי הניכוי צריך לשקף את מלוא גמלת המל"ל. השופט ענבר מציע לקבל את הערעור ולקזז מהפיצוי את מלוא טובת המל"ל. סך הפיצוי בגין שתי התאונות הוא 633,235 ש"ח, ולאחר ניכוי 320,000 ש"ח, יתרת התשלום היא 313,235 ש"ח. המשיב נדרש להשיב כל תשלום יתר בתוך 30 יום ולשלם למערערים הוצאות ערעור ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 20,000 ₪. השופטים, השופט יצחק ענבר, השופטת יהודית שבח והשופט שאול שוחט, מסכימים עם פסק הדין.