פש"ר 4320/07

תקציר

נאמן הגיש בקשה להורות על מימוש זכויותיה של חייבת בדירה שבבעלותה. החייבת העבירה בעבר את הדירה לילדיה, אך ההעברה בוטלה על ידי בית המשפט. המבקשת טענה כי הדירה גדולה מהנדרש לחייבת וביקשה מהחייבת לפנות את המקום למימושה, תוך שהיא מציעה לה הסדר רזרבי. החייבת התנגדה לבקשה וטענה להגנה מכוח חוק הגנת הדייר, המקנה לה זכות להישאר בדירה כשוכרת לאחר מכירתה. תוך הכרה בחוסר תום הלב של החייבת בניסיונה למסור את הדירה לילדיה, הכיר בית המשפט בזכותה להגנה לפי חוק הגנת הדייר. עם זאת, השופט הורה על מכירת הדירה כפנויה, תוך ציון חובתו של המבקש לשקול את היתרונות הכלכליים הכרוכים בכך לעומת מתן הסדר חלופי לחייב. ההחלטה התקבלה על בסיס הנסיבות הספציפיות, תוך איזון בין זכויות החייב לנושים, ובהתחשב בהתנהלות החייב ובחוסר תום הלב. המבקש הונחה לבחון את כדאיות שתי האפשרויות ולהגיש המלצה לבית המשפט, תוך השארת הדלת פתוחה לפדיון פוטנציאלי של הדירה על ידי החייב. פסק הדין הדגיש את הצורך בבחינה מדוקדקת של כל מקרה ומקרה ובאיזון בין האינטרסים השונים.