ת"צ 10409-01-17

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה ייצוגית נגד מספר בנקים בגין גביית ריבית מופרזת לכאורה מלקוחותיהם. המבקשים, שהם לקוחות הבנקים, טוענים כי הבנקים מייחסים ריבית לכספים בתיקי ההוצאה לפועל שלהם בתדירות גבוהה יותר מאשר התנאים המוסכמים או פסקי הדין בהוראת בית המשפט. הבנקים, לעומת זאת, עתרו לדחיית התביעה, ומטעמים שונים הקשורים להתנהלות המבקשים ולייצוגם. ראשית, הוסכם כי המבקש מס' 3, שהוצא נגדו צו פירוק, יימחק מהבקשה, וכן תביעתו האישית נגד הבנקים. הבקשה לתיקון הבקשה, לעומת זאת, הציגה מורכבות רבה יותר. בעוד בנק לאומי התנגד לתיקון בנימוק של חוסר תום לב לכאורה מצד המבקשים וטעויות רבות בבקשה, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו לאפשר את התיקון. בית המשפט ביסס את החלטתו על מספר שיקולים, ובהם שלב ההליך המשפטי, האינטרס הציבורי בבוררות התביעות והיעדר פגיעה בזכויות הפרוצדורליות של הנתבעים. בנוסף, התיקון המבוקש לא שינה באופן מהותי את יתרת עילת התביעה, והטעויות שביצעו המבקשים, אף שגבלו ברשלנות, לא עלו כדי חוסר תום לב. עם זאת, בית המשפט הזהיר את המבקשים ואת באי כוחם לנקוט משנה זהירות בניהול התביעה ולהימנע מטעויות נוספות, והזהיר כי טעויות עתידיות עלולות להוביל לקביעה של ייצוג לקוי. למרות שלא מצא כל הצדקה לטענת בנק לאומי לחוסר תום לב, הורה בית המשפט למבקשים לשלם לבנק הוצאות מתונות בסך 3,000 ₪ בשל מצבם הכלכלי והתנהלותם הבלתי תקינה. למבקשים ניתנו שבעה ימים להגיש בקשה מתוקנת לאישור וכתב תביעה, ולבנק ניתנו 90 יום להגיב. בית המשפט סיים בהדגשת הצורך בשקידה ובדיקה מצד המבקשים ובאי כוחם בהמשך.