ת"א 10817-04-11

תקציר

המבקשים, שחשבונותיהם העסקיים היו בבנק המשיב, ביקשו מבית המשפט סעד זמני, לרבות צו לשמירת מסגרת האשראי ולהותרת הסדר החשבון הריכוזי על כנו, לאחר שהבנק סירב לחדש את הסכם האשראי שלהם. המבקשים טענו כי חרגו ממסגרת האשראי שלהם בהסכמת הבנק ואין לחייבם בפירעון מיידי של האשראי. הם גם ביקשו פיצוי על נזקים כספיים שנגרמו לכאורה מהתנהגות הבנק. עם זאת, השופט פסק נגד המבקשים, וקבע כי הם לא הוכיחו זכות לכאורה לסעדים הנוספים המבוקשים. הבנק לא היה מחויב להעמיד אשראי בלתי מוגבל ויכול היה לסרב באופן לגיטימי לחדש את הסכם האשראי של המבקשים בשל חשש ליכולת ההחזר שלהם. יתר על כן, הסדר החשבון הריכוזי אילץ למעשה את הבנק להעניק אשראי נוסף למבקשים בכל פעם שהועברה יתרה שלילית מחשבון אחד למשנהו, דבר שהבנק לא היה מחויב לעשות. עוד ציינה השופטת כי המבקשים לא עמדו בהחזרי ההלוואה הרגילים שלהם, וזכותו של הבנק לתבוע את פירעון ההלוואה ואת יתרת האשראי. הבקשה לסעד זמני נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם את הוצאות המשפט של הבנק.