עת"מ 1442/05

תקציר

העותרת שכרה נכס בחיפה מחברת נאות הבנים בע"מ להפעלת מזנון בין השנים 2000-2004. במרץ 2002 מונה כונס נכסים, עו"ד ברינט, לבעל הנכס, פנידר, בשל חובותיו. מאחר שהעותר ועו"ד ברינט לא הצליחו להסכים על תנאי החכירה, פונה העותר מהנכס בחודש אוגוסט 2002. העותר העביר את עסקו והודיע על כך בעל פה לפקיד העירייה, אך לא מסר שינוי כתובת בכתב כנדרש בחוק. העותר טוען כי לא קיבל חשבונות ארנונה לאחר המעבר ונודע לו על החוב רק בשנת 2005 באמצעות הודעת עיקול. בינתיים, הנכס שימש סופרמרקט סמוך ללא ידיעת העירייה. העותר מבקש מבית המשפט להצהיר כי אינו חייב בארנונה מספטמבר 2002 ואילך, וכי החוב יוטל על עו"ד ברינט או על המרכול. לחילופין, הוא מבקש הפחתת ריבית והכרזה על הליכי גבייה בלתי חוקיים. עם זאת, בית המשפט דוחה את העתירה. נמצא כי לא היה די בהודעתו בעל פה של העותר והיה עליו למסור הודעה בכתב על שינוי החזקה כנדרש בחוק. מאחר שלא נודע לעירייה על השינוי, היא יכולה לחייב את העותר בארנונה. יתר על כן, לבית המשפט אין סמכות לקבוע מי הבעלים בפועל של הנכס; מכאן, שלא ניתן לפתור את המחלוקת בין העותר, עו"ד ברינט, לבין המרכול. העותר אחראי לתשלום הארנונה ויכול לתבוע החזר מהצדדים האחרים. בית המשפט גם פוסק לעירייה שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל, אך אינו מוציא צו הוצאות נגד יתר המשיבים.