ע"פ 7287/13

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של הרשעה ועונש שהטיל בית המשפט המחוזי על המערערים בשורה של עבירות, לרבות תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים והיזק לרכוש בזדון. הסוגיות העיקריות העולות בערעור נוגעות לממצאיו העובדתיים והמהימהיים של בית משפט קמא. המערערים טענו כי על ערכאת הערעור להתערב בממצאיו של בית משפט קמא, אך השופט ציין כי אין הדבר מוצדק במקרה זה בשל היתרון המובנה של בית משפט קמא בהערכת עדויותיהם, התנהגותם ושפת גופם של העדים. השופט פירט בקצרה את החריגים לכלל זה, אך מצא כי המערערים לא הצביעו על שום דבר המצדיק התערבות. השופט הסכים עם החלטת בית משפט קמא להאמין לעדויות המתלוננות, שאוששו גם בראיות אחרות. השופט דחה גם את טענות המערערים בדבר מחדלי חקירה, וקבע כי אין בהם כדי להשפיע על הגנת המערערים או להצדיק הקלה בעונש. באשר לגזר הדין ציין השופט את חומרת העבירות, שכללו תקיפה ללא התגרות וללא כל היכרות מוקדמת או סכסוך. המערערים וחבריהם הכו את המתלוננים, דקרו אחד מהם בחזהו באמצעות מברג והשחיתו את רכביהם. השופט שקל את נסיבותיו של כל אחד מהמערערים ומצא כי העונשים שהוטלו על ידי בית משפט קמא היו ראויים וסבירים, ונופלים בגדר שיקול הדעת שהוקנה לו. מטעמים אלה הציע השופט לעמיתיו לדחות את הערעור הן בהיבטי הרשעתו והן בגזר הדין. השופט רובינשטיין והשופט הנדל הסכימו עם פסק הדין, הדגישו את יתרונו של בית משפט קמא בהערכת מהימנות ולא מצאו עילה להתערבות.