ת"א 43330-04-12

תקציר

השופט פוסק לטובת התובעים, שני אנשים שכניסתם למועדון ריקודים נמנעה. לאחר בחינת חומר הראיות, לרבות עדויות התובעים, עד ראייה ועובדי המועדון, וכן מסמכים רלוונטיים והקלטת וידאו, קובעת השופטת כי התובעים הוכיחו את טענתם כי הופלו לרעה על רקע מוצאם ומראהו הישראלי. מדיניות הקבלה הסלקטיבית של המועדון, המכונה "סלקציה", נחשבת להפרה של חוק איסור אפליה. השופט מציין את הקושי בהוכחת הפליה ומכיר בכוונת המחוקק העומדת מאחורי יצירת חזקות ראייתיות למקרים מסוג זה, המעבירות את נטל ההוכחה אל הנאשם. במקרה זה, שמותיהם הישראליים של התובעים, שיערם השחור והיעדר המבטא הרוסי, יחד עם המראה והמבטא המנוגדים של חברם שהתקבל, מקימים חזקת אפליה. הסבריו הסותרים של הנאשם לסירוב כניסה, לרבות תפוסה מלאה, שכרות והפרות קוד לבוש, אינם משכנעים. יתר על כן, הימנעותו של המועדון מלהציג ראיות מכריעות, כגון צילומי מצלמות אבטחה מהלילה המדובר ועדויות של עובדים מרכזיים, תומכת בטענת התובעים. השופט פוסק לכל תובע פיצויים בסך 8,500 שקל, בצירוף שכר טרחת עורכי דין והחזר הוצאות, ובסך הכל 17,000 שקל בתוספת מע"מ שישולמו בתוך 30 יום.