ע"א 4027/24

תקציר

בית המשפט העליון, בראשות ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן, דחה ערעור שהגיש סידי קליין על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה, בראשות השופט א' יוסף-קוזין. התיק עסק בהליכים משפטיים מורכבים הנוגעים לפירוק שותפות במקרקעין עקב חובותיה של קליין, ומינוי כונס נכסים למימוש זכויותיה בנכס. קליין ביקשה לפסול את השופטת יוסף-קוזין, בטענה למשוא פנים וניהול פרוצדורלי כושל, במיוחד בכל הנוגע לדחיית הדיונים בשל בעיות בריאות וייצוג. היעדרותה מההליכים בבית המשפט והבקשות המרובות לעכבם בעקבותיה היו מכריעות בתיק. בית המשפט החליט כי החלטות נגד עיכוב דיונים, בנימוק של התמשכות התיק, נתונות לשיקול דעת שיפוטי ואינן מקימות עילה לפסילה. עוד ציינו כי החלטות שיפוטיות, שצד אינו מוצא חן בעיניו, אינן מהוות בדרך כלל עילה לפסילה אלא בנסיבות נדירות וחריגות. יתר על כן, בית המשפט לא מצא פגם פרוצדורלי כאשר בית המשפט המקורי המשיך בדיון ההוכחות לאחר שקיבל את בקשת הפסילה שלה, בהתחשב בהקשר ובעיתוי. בית המשפט מתח ביקורת על הלשון שבה השתמשה קליין בערעורה של קליין נגד השופטת, דחה את טענותיה כבלתי מבוססות ובכך אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. מאחר שהחלטת הערעור לא דרשה תגובה מהצדדים שכנגד, לא ניתן צו להוצאות. פסק הדין ממחיש את פעולת האיזון של הרשות השופטת בין זכויותיו של בעל דין לבין הצורך לקדם הליכים משפטיים ביעילות, ומאשר מחדש את הרף הגבוה לפסילת שופטים על בסיס תפיסת משוא פנים.