מ"ת 13648-02-22

תקציר

פסק הדין מתייחס לתיק שוד. ב-30 בדצמבר 2021 פגש המתלונן, ציון עמרם, מכרה, רימא חלבי, שהנחתה אותו לנסוע למקום מסוים בכפר יאסיף. שני אנשים, בהם הנאשם, נכנסו לרכבו של עמרם והורו לו לנסוע לתחנת דלק, שם תקפו אותו במכות ואגרופים. התוקפים גנבו 10,000 שקל מתא הכפפות ונמלטו. עמרם רדף אחריהם אך אוים ופשט את מעילו של הנאשם. האירוע תועד בחלקו במצלמה, אם כי פניו של העבריין לא נראו. עם זאת, צעיף שהושאר בזירה הכיל DNA התואם את ה-DNA של הנאשם. הראיות שהוצגו כללו ראיות תיעודיות, כגון מסמכי בעלות על רכבו של עמרם, דוחות משטרה, מזכרים ומסמכים רפואיים של הנאשם. עדויות נמסרו גם על ידי עמרם, חלבי ונהג מונית שהסיע את האשמים. רישומי חקירתו של הנאשם שמרו על זכות השתיקה במספר שאלות. בתיעוד ממצלמות האבטחה נראו תנועותיהם של העבריינים לפני ואחרי השוד, ושני שוטרים זיהו את הליכתו הייחודית של הנאשם. השופט קבע כי הראיות מבססות סבירות סבירה להרשעת הנאשם. צילומי המצלמה וראיות הדנ"א היו משמעותיים, וגם שקריו של הנאשם וניסיון הבריחה שלו במהלך מעצרו היו מפלילים. באשר לטענת הנתבע לאכיפה בררנית, קבע השופט כי הנתבע לא הביא ראיות מספקות לשרירותיות או להפליה. הראיות נגד החשודים האחרים היו חלשות משמעותית, והממצאים הפורנזיים התואמים הפליל את הנאשם. לפיכך, לא היה צורך לשחררו, במיוחד לאור אופיו האלים של הפשע. משכך, קבע השופט כי קיימת תשתית ראייתית אפשרית להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 1.3.2022.