ברע"פ 73547-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **החלטה בבקשת רשות ערעור בפני בית המשפט העליון (רע"פ 73547-12-25)** **עובדות ורקע:** 1. **מעצר המבקשים:** שלושה מבקשים נעצרו בחשד לעבירות של חבלה במזיד ברכב, הצתה, תקיפה וחבלה ממשית, בעקבות אירוע של זריקת אבנים על בית באזור חברון. 2. **החלטת בית משפט השלום:** בית משפט השלום קבע כי החשד נגד המבקשים הוא "ברף נמוך, נושק לסביר. החשד הוא נסיבתי בעיקרו" והורה על שחרורם בתנאים מגבילים. 3. **החלטת בית המשפט המחוזי:** המדינה הגישה ערר על החלטת השחרור, והמבקשים הגישו ערר הדדי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערר המדינה, קבע כי החשד "אינו כה נמוך באופן שיש בו כדי להוות נימוק לשחרור" לאחר שעיין בחומר החקירה (כולל דו"ח סודי), ודחה את ערר המבקשים. לפיכך, הורה על הארכת מעצרם עד ליום 28.12.2025 בשעה 12:00. 4. **בקשת רשות הערעור:** המבקשים הגישו בקשת רשות לערור בפני בית המשפט העליון, בטענה כי בית המשפט המחוזי שגה בקבלו את ערר המדינה וביקשו לקיים דיון בעל פה. **ניתוח משפטי:** **1. סף קבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (סעיף 4 להחלטה):** * **העיקרון:** בית המשפט העליון מדגיש כי בקשת רשות לערור ב"גלגול שלישי" (כלומר, לאחר שנדונה בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי) תתקבל **אך במקרים חריגים**. * **החריגים:** * התעוררות שאלה משפטית **בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית** החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. * התעוררות **חשש לעיוות דין או אי-צדק חמור**. * **יישום במקרה זה:** בית המשפט העליון קבע כי הבקשה **אינה עומדת ברף זה**. הוא מצא שהבקשה "תחומה לדל"ת אמותיו הקונקרטיות של המקרה דנן", כלומר, נוגעת אך ורק לנסיבות הספציפיות של המבקשים. לפיכך, היא אינה מעוררת כל שאלה עקרונית ואינה מתיימרת לעשות כן. **2. אי-קיום עיוות דין או הצדקה לדיון בעל פה (סעיף 5 להחלטה):** * **עיוות דין:** בית המשפט קבע כי דחיית הבקשה **לא תגרום לעיוות דין** למבקשים. עיוות דין משמעו החלטה שגויה או בלתי צודקת באופן קיצוני, אשר מונעת מהצדק. במקרה זה, נראה כי בית המשפט העליון לא מצא שההחלטה המצמצמת את חירותם של המבקשים (הארכת מעצר) היא כה שגויה או בלתי צודקת עד כדי יצירת עיוות דין. * **דיון בעל פה:** בית המשפט העליון דחה את הבקשה לקיום דיון בעל פה, בהתאם לסעיף 53(א1)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. סעיף זה מאפשר לבית המשפט לדחות דיון בעל פה אם אין בכך צורך. * **היעדר תוחלת מעשית:** בנוסף, בית המשפט ציין כי נוכח מועד הגשת הבקשה (סמוך לכניסת השבת) והעובדה שהמעצר הוארך רק עד יום ראשון בצהריים, הבקשה **נעדרת ברובה תוחלת מעשית**. כלומר, הזמן שנותר עד תום הארכת המעצר קצר מכדי לקיים דיון משמעותי עם השפעה ממשית. **3. הערכת החשד (השוואת החלטות הערכאות):** * **בית משפט השלום:** הגדיר את החשד כ"ברף נמוך, נושק לסביר" ו"נסיבתי בעיקרו". הגדרה זו הובילה לשחרורם בתנאים. * **בית המשפט המחוזי:** לאחר עיון בחומר החקירה (כולל דו"ח סודי), הגיע למסקנה שהחשד "אינו כה נמוך באופן שיש בו כדי להוות נימוק לשחרור". שינוי זה בהערכת רף החשד הוביל להארכת המעצר. * **בית המשפט העליון (במהות ההחלטה):** אף על פי שההחלטה הנדונה היא לדחות את בקשת רשות הערעור, עצם העובדה שבית המשפט העליון אינו מתערב בהחלטת המחוזי (שבה נבחן החשד מחדש) מצביעה על כך שהוא לא מצא פגם יסודי בהחלטת המחוזי, אשר מצדיק התערבות ב"גלגול שלישי". **חידושים משפטיים או הערות נוספות:** * **הדגשת הסף הגבוה של רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** ההחלטה מהווה דוגמה נוספת להחמרה של בית המשפט העליון במתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ובדרישה להצגת עילות חריגות של חשיבות עקרונית, ציבורית או חשש לעיוות דין קיצוני. * **חשיבות עיון בחומר החקירה (לרבות סודי):** ההחלטה של בית המשפט המחוזי (שלא נסתרה על ידי בית המשפט העליון) מדגישה את חשיבות העיון בחומר החקירה, גם אם הוא סודי, לצורך הערכת מסוכנות ורף החשד. * **היבט טכני של תוחלת מעשית:** ההתייחסות להיעדר תוחלת מעשית של הבקשה עקב לוח הזמנים (סמוך לשבת ומועד תום המעצר) היא שיקול פרקטי חשוב בהחלטות דחופות. **סיכום:** בקשת רשות הערעור נדחתה משום שלא עמדה באמות המידה המחמירות של "גלגול שלישי". בית המשפט העליון לא מצא בה שאלה משפטית עקרונית או ציבורית, וכן לא מצא כי קיים חשש לעיוות דין או אי-צדק חמור. בנוסף, השיקולים הפרקטיים של היעדר תוחלת מעשית תרמו לדחיית הבקשה. ההחלטה מדגימה את הקושי בקבלת ערעורים נוספים על החלטות בנוגע למעצר, כאשר הערכאות הקודמות כבר דנו בעניין.