ע"א 31251-03-23

תקציר

המבקשים ביקשו ארכת מועד לערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, אשר דחה את התנגדותם לביצוע שטר בהוצאות. המבקש טען כי ערעורו הראשוני הוגש במועד אך נדחה על ידי רשם בתי המשפט בשל ליקויים טכניים ופורמליים. אולם, המשיב התנגד וקבע כי המבקש לא הראה כל סיבה מיוחדת המצדיקה את הארכה וכי הבקשה לא נעשתה בתום לב. טענת המבקש כי הערר הוגש במועד נדחתה, שכן הראיות הראו כי הוגש מעבר למועד האחרון. זאת ועוד, טענת המבקשים בדבר אי מודעותו של בא כוחם לתקנות הרלוונטיות לא התקבלה, שכן "טעות בדין" אינה הצדקה תקפה. בית המשפט הדגיש את חשיבות העמידה בלוחות הזמנים ואת היעדר הסבר מניח את הדעת לעיכוב. בנוסף, הבקשה לא הוכיחה את סיכויי הערעור, שגם הם נמצאו מינימליים. משכך, דחה בית המשפט את בקשת המבקש להארכה, דחה את הערעור בשל השיהוי, והורה למבקש לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב. החלטה זו מהווה תזכורת להשלכות של החמצת מועדים ולצורך בהקפדה על דרישות פרוצדורליות.