ע"א 125/89

תקציר

בית המשפט העליון דן בערעורים הנוגעים לאחריות הכספית של עזבונה של רוזה רוזנברג, דירקטורית לשעבר בקופל טורס בע"מ ובחברת קופל נסיעות (1970) בע"מ, לפי פקודת החברות, התשמ"ג-1983. חברות אלה היו חלק מקונצרן גדול יותר שעסק בשירותי נסיעות שנכנס לפירוק בשנת 1985. התגלה כי עמלות מופרזות, המכונות "עמלות על" ואסורות על פי תקנות ה-IATA, שולמו לכאורה לחשבונותיהם האישיים של דירקטורים, כולל צ'ק על סך 163,199 ליש"ט שהופקד בחשבונו השוויצרי של רוזנברג. המפרק ביקש להטיל אחריות אישית על עזבונו של רוזנברג לחובות הקונצרן. בית המשפט המחוזי הורה לעיזבון להחזיר 163,199 ליש"ט ו-140,956 דולר, אך לא הטיל אחריות אישית מלאה לחובות החברה, בשל היעדר ראיות ישירות מספיקות למעורבותו של רוסנברג בניהול ההונאה. עם זאת, בית המשפט העליון מצא ראיות נסיבתיות משמעותיות, כולל חתימתה של רוזנברג על חשבון פרופורמה הקשור לתשלום של בריטיש איירווייז, המעידה על ידיעתה על פעילויות הונאה. בית המשפט הבחין בין הוראות סעיף 373, שיש בו כדי להטיל אחריות אישית בגין כוונת מרמה, לבין סעיף 374, שנועד להבטיח פיצוי בגין שימוש לרעה בכספי החברה. החבות האישית הוגבלה ל-500,000 שקל, וכיסתה את שני הסעיפים שנקבעו, תוך הדגשה כי רק נכסי עיזבון, ולא נכסים אישיים של יורשים, יהיו אחראים. בית המשפט אישר את צו הפיצוי להשבת 163,199 ליש"ט לפי סעיף 374, אך התיר לעיזבונו של רוסנברג להטיל ספק בחוב בסך 140,956 דולר, מה שהזמין תביעות סטנדרטיות וקיזוזים פוטנציאליים. בעקבות זאת הורה בית המשפט לעיזבון לשלם הוצאות בסך 10,000 שקל.