עת"מ 53488-07-18

תקציר

חברה יזמית העוסקת בפרויקטים לבנייה הגישה עתירה מנהלית נגד שתי החלטות של הוועדה המחוזית לעררים לתכנון ובנייה הנוגעות לבקשה להיתר לפי תמ"א 38, המחזקת מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. החברה טענה כי ההחלטות נוגעות לסוגיות משפטיות ולא תכנוניות. ההחלטה הראשונה התייחסה לחישוב שטחי הפרויקט, כאשר החברה ביקשה לחשב את השטח על פי גודל הבניין הקיים טרם הריסתו. ההחלטה השנייה חייבה את החברה להקים רצועת גינון ברוחב שני מטרים על אחד המגרשים. העותרים טענו כי מדובר בשתי סוגיות משפטיות נפרדות. בית המשפט פירט את ההיסטוריה של הפרויקט, את השתלשלות האירועים שהובילו לעתירה ואת החוקים והתקנות הרלוונטיים, לרבות תמ"א 38 ותיקוניה. לאחר מכן התייחסה לטענות הצדדים בנוגע לחישוב שטחי הבנייה, פירשה את הוראות החוק הרלוונטיות ובחנה את התכלית והכוונה העומדות מאחוריהן. בית המשפט צידד בוועדת הערר והדגיש כי הבנייה צריכה להתאים לתכנית החלה וכי לעותרת אין זכויות מוקנות לפי תמ"א 38. באשר לגינון, קיבל בית המשפט את טענות העותרים ופסק לטובתם, תוך תיקון החלטת ועדת הערר. לפיכך התקבלה העתירה באופן חלקי, וכל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.